כשל מוסרי יביא למרי אזרחי

החזון הציוני הפך לכשל מוסרי.

המנהיג הלאומי שלנו הוא עבריין פלילי, פושע סידרתי וכזבן נכלולי.

למרבה האכזבה והפליאה בית המשפט הישראלי לא מונע את המשך הסיכון הלאומי, והנשיא לשעבר אישר שוב ושוב לפושע סידרתי שחשוד בבגידה בביטחון למען רווח אישי לשמש בתפקיד ציבורי. במקום שהיום תבוא ניבצרות קיבלנו הססנות, סלחנות והשתהות.

משך שנים מבקר המדינה היה שתקני או ביישני, היועצת המשפטית איימה לאחרונה בניבצרות אבל עד כה לא ביצעה את השליחות, וכך כל שומרי הסף כשלו אל מול עיניו המשתאות של הציבור הישראלי.

בעברית קלה, פרט לשופט האמיץ מזוז, שכנראה התבקש לאחר דבריו הישרים להתפנות ולזוז, העגלה הדמוקרטית מתדרדרת ללא בלמים לדיקטטורה במורד ירידה חלקלקה, ושומרי הסף הסלחניים לא נחפזים אצים או רצים להושיע את האומה.

ציטוט:

שופט העליון מזוז: “ממשלה בראשות נאשם בפלילים – כשל מוסרי”

שופטי בג”ץ פרסמו את נימוקיהם בהחלטות שלפיהן אין עילה להתערב בהטלת הרכבת הממשלה על נאשם בפלילים וכי אין להתערב בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול לבן. שופט העליון מני מזוז ציין כי “המציאות בה נאשם בפלילים מקים ממשלה ועומד בראשה, משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה ושל המערכת הפוליטית בישראל”.

ציטוט:

שופטי בג”ץ כתבו פסק דין מנותק, שלא מתאים לשלטון נטול בושה.

נשיאת העליון אסתר חיות צדקה כאשר העירה במהלך הדיונים בבג”ץ כי גם אם העתירה תידחה, “שום מבצר לא ייפול”. מבצר שלטון החוק אכן לא נפל, אבל מתברר שהוא גם לא מבצר.

לשופטי בג”ץ חשוב מאוד להקפיד על הניסוח. כדאי אפוא לקרוא את המלים שהם בחרו בקפידה. “כאשר נמנע בית המשפט מהתערבות במינוי כזה או אחר, אין ללמוד מכך אלא זאת – שההחלטה על המינוי אינה בניגוד לדין”, כתבה בשורות הסיכום נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כאשר היא וכל חבריה להרכב בן 11 שופטים קבעו פה אחד שאין מניעה משפטית למנות נאשם בעבירות שחיתות שלטונית חמורות לראשות הממשלה.

עד כאן ציטוט.

בעברית קלה, הנשיאה הצהירה לפרהסיה שההחלטה התמוהה לאפשר לפושע לנהל מדינה לכאורה התקבלה פה אחד, אבל היא לא ממש דייקה, שלא לומר שיקרה ללא בושה או סתם עשתה טעות קלה. מה הפלא שמזוז כבר לא יושב בערכאה העליונה ומקבל משכורת יפה? הרי הוא גילה לציבור שיש בעייה חמורה.

אומנם, לאחרונה כולם כאן ובעולם מאוד מודאגים ואפילו הנשיא האחראי מנסה לעשות פשרה ולהכשיר שרצים, אבל למרבה הצער העבריינים לא מצייתים לתמרורים, לא מתחשבים באחרים, לא בולמים, מצפצפים על חוקים ודוהרים קדימה בעודם דורסים ורומסים.

אם שומרי הסף במדינה לא מגנים על הדמוקרטיה מפני הכנופייה כנראה שלא תהייה לעם ברירה אלא להמשיך במערכה אזרחית נחושה שאינה אלימה, עד להצלחה מלאה.

מניסיון מר בן אלפי שנה, העם היהודי לא אוהב דיקטטורה, והוא לא יכנע כמו איזה נשיא מלא דאגה או שופטת עליונה שמועלת בשליחותה.

הרודן שחטא והסתבך בערכאה כנראה יגלה עד מהרה שאי אפשר לנהל חברה או ממלכה אם אין לעם מוכנות לשתף פעולה עם פשע, או שחסרה אמונה בסיסית ביכולתה, אמינותה ויושרה של ההנהגה.

קישור למאמר בידיעות. קישור למאמר בדמקר. קישור למאמר בשם- לחיות יש עצמאות ואחריות? קישור למאמר בשם- עם חופשי ועבריין רודני. קישור למאמר בשם- רודנות אינה דרכה של הציונות.

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.