עבריינות, הידברות וניבצרות

כבוד הנשיא הציע הידברות כפיתרון ממלכתי, אחראי והגיוני במאמץ לשמור על הדמוקרטיה של העם העברי.

למרבה הצער, עבריינים ופושעים סידרתיים לא ממש מתרשמים מחוקים. למעשה, מסיבה זו בדיוק הם מסובכים בפלילים, כל הזמן מצפצפים על נהלים ועושים כל מה שהם רוצים ללא שום התחשבות באחרים.

ההיסטוריה העגומה מראה שעם ביריונים כוחניים, עבריינים שתלטניים ופושעים נכלוליים קשה לעשות עסקים או לחתום על הסכמים אמינים, שכן הם כל הזמן מכזבים, בוגדים ומשקרים כאילו אין להם אלוהים.

למרבה השמחה, הדמוקרטיה הנבונה חשבה על הבעייה, וחוקקה להגנתה חוק נפלא שיתקן את התקלה בהצבעה זריזה.

ציטוט:

משנת 2014, כחלק מ”חוקי המשילות”, כלל אי האמון בישראל השתנה לאי אמון קונסטרוקטיבי, בעת הצעת אי אמון, על חברי הכנסת להציג לא רק ראש ממשלה חלופי אלא גם ממשלה חלופית, על כל שריה וקווי המדיניות שלה[5]. הכנסת חייבת בעת העלאת הצעת אי אמון בממשלה הקיימת גם להעלות ולהצביע ברוב חבריה אמון בממשלה חלופית לממשלה הקיימת. רק כאשר ישנה ממשלה חדשה המקבלת את רוב הצבעת חברי הכנסת, הממשלה הנוכחית מסיימת תפקידה והממשלה החלופית מתחילה לפעול מאותה שעה שהביעו בה אמון, ללא פיזור הכנסת.

עד כאן ציטוט.

בעברית קלה, אם יהייה במליאה מועמד או מועמדת שיסכימו לקחת אחריות גדולה וכבדה, ולאחד את השסע הנורא שגרמה הכנופיה יתכן שנימנע ממהומה אזרחית ומשפטית לא נעימה, ומעוד סבב בחירות שרק יקשה על האומה שכבר מספיק סבלה.

קישור לויקיפדיה. קישור למאמר בשם- מוכנות, דורסנות וכוחנות. קישור למאמר בשם- אם אין הידברות יש עימות. קישור למאמר בשם- המערכה תסתיים במפלת הכנופיה. קישור למאמר בשם- יש סבירות לניבצרות?  קישור למאמר בשם- פרק היסטורי עגמומי ולקח לאומי. קישור למאמר בשם- החזון הלאומי הפך לכשל מוסרי? 

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.