מלאכת ההרקבה מעוררת דאגה
מה עדיף לנו כדי להתמודד? להתאחד או להתפלג? להתלכד או לקרוא אחד לשני- בוגד? ההיסטוריה מראה שפילוגים ומלחמות אחים גורמות לנזקים וחורבנות לאומיים. האם הפקנו לקחים ולא נחזור על מישגים כואבים קודמים?
ציטוט:
השבט הישראלי הולך ומתפוגג במסע של פירוק והרקבה.
אנו עדים להרס המוסדות והחברה הישראלית ושיסוי רכיביה זה בזה, במקביל לפגיעה אנושה בערכים שעל בסיסם נבנתה הארץ הזאת. איש בליכוד, כולל העומד בראשה, לא הסתייג מהקריאות שהוטחו בגנץ בכותל. איזנקוט, שהכיר את ביבי מקרוב, החל לשאול עצמו, “לאן נעלם נתניהו שהכרתי?”
עד כאן ציטוט שמעורר מחשבות קצת עגומות. לא חבל לחסל את הדמוקרטיה, חוקיה ומוסדותיה רק כדי למלט פושע מהרשעה?
מה לגבי טובת האומה, שלומה, ביטוחנה, כלכלתה, תורתה, חזונה ודרכה שמפורטת במגילה? למה לסטות מהמצע שמדבר על שוויון והסדרה ולגרום סכנה לאומה שכר מספיק סבלה?
מעניין אם העבריין הסידרתי שנאשם בפלילים מתעניין בחובתו לקיים את שבועת האמונים או בעיקר מתאמץ לברוח ממתקן כליאה, ושתישרף המדינה, כמו שפעם צרחה המורשעת הלקוייה.
קישור למאמר בוואלה. קישור למאמר בשם- פתיל קצר, נפץ ובג”צ. קישור למאמר בשם- בגידה בחזון המדינה? קישור למאמר בשם- הנאשם הפלילי מהווה סיכון ממשי. קישור למאמר בשם- .מגילת ההתגברות. קישור למאמר בשם- חיות, אחריות, עבריינות ושחיתות. קישור למאמר בשם- פושעים סידרתיים דורסים חוקים?
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
One thought on “מלאכת ההרקבה מעוררת דאגה”