מטריד, מדאיג או מפחיד?

למרבה הצער, נוצר בארץ מצב מוזר, מדאיג ולא מוכר.

בעזרת הסתה תמידית לשנאה, שאינה עיקרה של תורה או חלק מחזון האומה, כנופייה עבריינית, גזענית, כוחנית, סרבנית, מרדנית ונכלולית השתלטה על הדמוקרטיה הציונית, והיא זוממת לבטל אישומים פליליים ולרמוס חוקים קיימים לצרכים אנוכיים.

ציטוט:

איזנקוט חש השבוע הזדהות עם יורשו, אביב כוכבי. הרמטכ”ל המכהן חווה את הזובור שחווה קודמו בפרשת אלאור אזריה. את המהומה מחולל הפעם איתמר בן גביר. שיא הגרוטסקה התרחש כשבן גביר דרש מהרמטכ”ל לא להתערב בפוליטיקה. הוא עשה את זה אחרי שהרמטכ”ל, בהתבטאות נדירה, דרש מהפוליטיקאים להרפות מצה”ל ולא להתערב בנעשה בשורותיו.

היחידים שיכולים לקבוע את עונשם של חיילים שסרחו בצבא הם המפקדים שלהם. חיילי צה”ל נשבעים להגן על המדינה גם במחיר חייהם, להישמע לפקודות, לרוח צה”ל ובעיקר למפקדים. מה שהביביזם מנסה לעשות כאן, בין היתר, זה להפריד בין קצינים ללוחמים. בין חיילים למפקדים. הפיילוט המחריד אירע בלווייתו של גיבור ישראל, בראל חדריה שמואלי, שנהרג על הגדר בעזה. ביביסטים שהגיעו לשם הטיחו בקציני אוגדת עזה האשמות מעוררות פלצות. כאילו הקצינים התבוסתנים מגבילים את חופש הפעולה של החיילים ומשליכים אותם להילחם בתנאים קשים. משל היו דוד המלך ששולח את אוריה החיתי למלחמה הקשה, כדי להתייחד בינתיים עם רעייתו.

שוחחתי אז עם כמה מקציני אוגדת עזה ופיקוד דרום. אף אחד מהם לא “ישראל הראשונה”. הם היו מזועזעים עד עומק נשמתם. בינתיים חלפה שנה. המצב חמור בהרבה. האירוע בחברון השבוע הדגים, בקליפת אגוז, את הגאונות של איתמר בן גביר. את הסיבה ל־14 המנדטים שלו. בשרלטנות אין קץ הוא חודר, ברגל גסה, לטריטוריה של שדירת הפיקוד של צה”ל. האמתלה היא: אני אוהב את החיילים. אגב, אם הוא היה אוהב את החיילים, הוא היה מקדיש את יכולותיו להגנה עליהם מפני אלה שבאמת תוקפים אותם.

סריקה מדגמית של אירועים בכל תקופה שהיא תגלה את האמת: אירועי תג מחיר בבסיסי צה”ל, תקיפה פיזית של לוחמים וקצינים, ריסוס גז פלפל בפרצופיהם של לוחם וקצין, קללות, השפלות והטרלות מול חיילים, את כל זה עושים אנשי “נוער הגבעות”. במקרים האלה, בן גביר לא מגן על החיילים, אלא בדרך כלל מגן בבית המשפט על המתפרעים.

עד כאן ציטוט.

מה אפשר לומר? ההיסטוריה מראה שבכל פעם שבאו למלוך בנו קיצונים לוחמניים הגיע אסון נורא לאומה.
במידה ובג”צ לא יעצור את הכנופייה, זו שלא סרה מרע, לא עושה טוב ולא מבקשת שלום והסדרה, הפרהסיה כנראה תאלץ לצאת משלוותה, לנפנף בהמון דגלים ולהציל את המדינה במחאה דמוקרטית שאינה אלימה.

מצד שני, יתכן שהציבור הישראלי רוצה משטר רודני, גזעני ולוחמני שכן בתום משחקי הכדורגל יבוא שעמום רציני.

מי צריך ללמוד שפה זרה או מדע? למה להתגייס לצבא במקום להתפרנס בישיבה? מה רע לסלק נשים מהזירה ולהושיבן עם שביס מאחורה? אז מה אם פושעים,מורשעים ועבריינים ינהלו את המדינה? יש עם זה בעייה?

קישור למאמר בהארץ. קישור למאמר בשם- הסתה לדמוקרטיה זו בעייה?

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.