חמדנות, עבריינות ורוחניות

יודעי דבר מספרים שלהיסטוריה יש נטייה מעצבנת לחזור עצמה בצורה בצורה מעגלית. כנראה שזו בעייה סידרתית שעדיין לא טופלה כהלכה ולכן כל כמה זמן היא גורמת לצרה רצינית.

למעשה, בכתובים יש המון סיפורים שמראים שכל כמה שנים המאמינים הכשרים מתחילים לצפצף על ההוראות הקדושות שמשה הביא מההרים, לא זוכרים מה קרה לאבותינו החוטאים שנתנו בגן כמה ביסים אסורים, שוכחים שרוח אינה דברים גשמיים ונוהים אחרי עגלים מוזהבים, נוצצים או כאלה שמדברים נהדר אבל מסובכים עד צוואר באישומים פליליים.

אומנם, מוסבר לנו שאמונה אינה פסל, ממון או תמונה יפה של משיח קשיש שנפטר בגולה לפני שתיקון עולם הגיע, וגם מסופר לנו שעגלים מוזהבים אינם באמת קדושים, אבל כנראה שחמדנות, מרדנות וחיבה לסטייה מהנהלים היא אצלנו בגנים

כנראה שזה המצב מאז שאדם אבינו וחווה אימנו עיצבנו את השוכן במרומים בהיותם קצת יותר מידי סקרניים וחוצפניים, ממש כמו הישראליות והישראלים.

למעשה, בתורה כתוב שהיהודים מאוד נהנים מהפקת לקחים לאומיים כואבים. כל כמה זמן הם סוטים מההוראות המפורטות בכתובים, אפילו שהם הוגים בהן בלילות ובימים, ומגיעים להם חורבנות לאומיים, סגרים, טילים או אישומים פליליים והליכים משפטיים.

ציטוט:

לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ.

הנה עוד ציטוט, רק לשיפור הבהירות:

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה.

עד כאן ציטוט.

בעברית קלה, אמונה אינה תמונה, גבעה או אפילו חומה. האל לא חי בתוך מזוזה קטנה. מי שמאמין שזה המצב כנראה לא באמת עיין בתורה בצורה מעמיקה, או סתם ניסה אבל לא ממש קלט מה כתוב בה.

והרי סיפור שאולי ידגים מה מתרחש בארץ הקודש בימים האחרונים.

ביום שישי יוצאות מהחנות הרבה קונות עמוסות סלים והמון קונים יגעים עם שקיות שבהן דברי מזון כבדים. אין בערב שבת הרבה פנאי לבילויים שכן צריך לקלף, לחתוך ולבשל כל מיני מאכלים. ללא קשר, מחוץ למרכול עמדו שני אברכים בשחורים, הציעו לעוברים ושבים לכבול את ידיהם בעורות של בעלי חיים שביקרו שוחטים, למלמל פסוקים עתיקים ולכאורה לשמח בכך את השוכן במרומים.

סירוב מנומס להצעה הנדיבה ששכרה כנראה בעולם הבא נתקל בהבעה של אכזבה. אפילו הועלתה תהייה על אובדן האמונה בדרך הטהורה, אבל אז בוצע פשע שהוא הרבה יותר חמור מהטרדה, הדתה והסתה. אחד הנערים ניסה להגיש עלון מהודר שעליו דיוקנו של איזה רב כחול עיניים שחי בגולה ומזמן נפטר בלי שמצבו של העולם שופר.

מה זה? נער יהודי חובש כיפה מחלק לפרהסיה תמונה טמאה שהיא לכאורה מלאת קדושה? האברך העטוי בחליפה שחורה היה די מופתע. על מה המהומה? הרי כל מה שכתוב שם זה דיברי תורה? נו, טוב. מסתבר שיש בארץ הקודש בעייה די חמורה בהבנת המקרא.

כתוב- לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה. זה מופיע בבירור בתורה, ולכן אסור לסגוד לדיוקן ישן של קשיש מזוקן שעבר עריכה.

בשלב זה המורה יצא מהרכב שכן הוא ראה שהתלמידים נתקלו על המדרכה בבעיה הילכתית לא צפוייה. הנה עומד לו חילוני חוצפן ומספר להם בקול רם אל מול כולן וכולם את מהות שגיאתם, טעותם בהבנת תורתם וחטאם, וקולם של הנערים עלה, דעך בהפתעה למשמע דיברי התורה, נידהם ונדם.

במקום להכיר בקיומה של סוגיה הקשורה להפרת מצווה ברורה, שלא באה על פתרונה, הנערים התבקשו לוותר ולעזוב את הזירה, כנראה מתוך מחשבה שהתחמקות תפטור את הבעייה הבלתי צפוייה. נו, טוב. אז היה ניסיון לרכוש קצת מזון כדי לא לרעוב וסתם נוצרה בעייה הילכתית ברחוב.

להעריץ ממון, עגלים נוצצים או לסגוד לתמונות של קדושים וזמרים זה עדיין בעייה שמאיימת על הדמוקרטיה של היהודים, אלה שכן מבינות ומבינים בכתובים. למרבה הצער, גם המילים- לא תגנוב, לא תחמוד ו- לא תנאף אינן ממש מוכרות למי שנאשם בביצוע שלל עבירות מאוד חמורות.

קישור לויקיטקסט. קישור לעשרת הדברות בויקיפדיה. קישור למאמר בשם- חטאים, פשעים ושבועת אמונים. קישור למאמר בשם- שריפת המדינה זו מזימה שפויה? .

ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר