אבינו שבשמיים חי בירושלים?
גם ההלכה וגם החוק במדינה העברית אוסרים על תפילה יהודית בהר הבית תוך רמיסה של קדושה והוראה ברורה ברגל גסה.
לחילוניות ולחילונים הדבר הזה לא ממש מפריע בנשמה. למעשה, לדעתן ודעתם האל נמצא בכל מקום ובכל זמן, והוא לא גר בתוך מזוזה או על הגבעה הידועה.
הנה ציטוט שאפילו הרב גוגל שיודע הכל יכול למצוא בקלות:
“כל רבותינו אסרו עלייה להר הבית בצורה חד משמעית”
ציטוט:
האיסור ההלכתי על עליית יהודים להר-הבית.
אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו למשה דיין לגבש את הסטטוס קוו בהר-הבית כפי שתואר לעיל, היה
האיסור שהטילה מועצת הרבנות הראשית על עליית יהודים להר-הבית. האיסור הוטל בשל קדושתו
הרבה של הר-הבית, ומכיוון שמיקומו המדויק של בית-המקדש אינו ידוע.
ציטוט:
בימים הראשונים שלאחר שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, הגיע קהל רב לכותל המערבי. רוב הבאים עברו דרך הר הבית בטומאה וללא טבילה, ובכך גם עשו את הר הבית קיצור-דרך (‘קפנדריא’) לכותל, שלא כהלכה.[53] יומיים לאחר שחרור הר הבית במלחמת ששת הימים, התכנסה מועצת הרבנות הראשית ודנה בהוראות הנוגעות לציבור אחר כיבוש הר הבית והכותל המערבי, וזו לשון החלטתה:
מתבלטת השתוקקות גדולה של כל הצבור לשוב לשפוך שיח לפני ד׳ על יד הכותל המערבי שריד מקדשנו. בעניין זה מועצת הרבנות הראשית רואה לנחוץ להזכיר לצבור כי מפני קדושת המקום שמעולם לא פקעה, אסור לנו לעלות על הר הבית, עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו. גם אלה מהצבא העולים לשם בתוקף תפקידם חייבים להיזהר במורא מקדש ולא לנהוג ח״ו בקלות ראש במקום הקדוש בקדושת עולמים.
עד כאן ציטוט.
כמובן שיש חשיבות גדולה לסמליות, בעלות וריבונות, אבל לא כדאי ליצור מצב שנתפס כהתגרות וכוחנות, שכן חלילה הדבר עשוי להוביל לאלימות.
מה יותר חשוב לרב חסדו? פיקוח נפש, קדושת החיים או קיום טקס מסוכן לכבודו?
מדינת ישראל היא דמוקרטיה שמרשה חופש פולחן ומאפשרת לכל הדתות לסגוד לאלוהים בלי בעיות. למעשה, רק בדמוקרטיה מותר לאזרחיות ולאזרחים להאמין במה שהן והם רוצות או רוצים, כל עוד אין פגיעה באחרות ובאחרים.
לעומת זאת, במשטרים דתיים, מלכותיים או רודניים לא אוהבים כאלה דברים. מי שלא מיישר או מיישרת קו עם גישה אחת מקבל או מקבלת עונשים. במילים אחרות, רק בדמוקרטיה יש כבוד לכל מיגוון הדעות, גם אם הן קצת שונות או לגמרי הפוכות מהמומלץ במגילות נושנות. כאמור, החופש מותר כל עוד לא נגרם נזק ליצירים וליצירות, שכן זו הפרה מזיקה של המצוות הכי חשובות.
גורמים בכירים בירושלים מסרו למערכת שהאל הפרטי שלנו בדרך כלל נמצא בשמיים, אבל יודעי דבר מספרים שהוא בעצם קיים בכל מקום ובכל זמן, שזה קצת לא יאומן.
אם יש איסור הלכתי חמור, וגם המדינה אוסרת בחוק על תפילה בהר הבית בגלל שמיקומו של בית המקדש אינו ברור, למה יש חוטאים, שוגים, עבריינים וקיצונים כוחניים שמתעלמים מהאמור?
קישור למאמר בכיפה. קישור לויקיפדיה. קישור לאתר הכנסת. קישור למאמר בשם- סובלנות, התחשבות וכוחנות. קישור למאמר בשם- שגיאה שיפוטית גסה ונפיצה. קישור למאמר בשם- לטמא קדושה ברגל גסה.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
One thought on “אבינו שבשמיים חי בירושלים?”