הזכות לעשות טעות
לאיראנים יש זכות מלאה לנסות להיות מסוכנים, תוקפניים וסרבניים. למעשה, הם כבר עושים זאת שנים וכולם סובלים. באותה מידה, לשאר העולם יש זכות שווה למנוע את המזימה, לאדות אותה בסערה השמיימה או רק לוודא שהיא נותרת במגירה.
ציטוט:
נשיא איראן: “לא נזוז ולו במילימטר מהזכות שלנו להחזיק בגרעין”
עד כאן ציטוט.
מה אפשר? כמובן שיש לפרסים זכות להיות מרדניים, זדוניים, עצמאיים ומאיימים, אבל לא בטוח שזו באמת אפשרות שתביא להם דברים נעימים.
במציאות, יש בעולם כמה מדינות עם יכולות מבצעיות די משמעותיות שיכולות להחליט שאין ברירה וצריך להשכים כדי לנטרל סכנות לפני שהן נעשות יותר מעשיות ונוראות.
האיראנים יכולים לפרסם למיקרופונים הסקרניים הצהרות נחושות, אמיצות ולוחמניות, אבל זה בעיקר טוב לכותרות.
כידוע למי שיודעת ויודע, כבר היו ניסיונות קודמים להתגרות במעצמה דמוקרטית ידועה בצורה חצופה, והסוף היה מלא עוגמה. פעם סדאם חוסיין, מועמר קדאפי ובין לאדן חשבו לפגוע ולעצבן את האמריקאים, והיום הם כבר לא מזיקים.
ללא קשר לאירועים קודמים, עכשיו באים האיראנים הנועזים ומכריזים שהם לכאורה לא מפחדים, לא מוותרים ולא מתפשרים. מי יודע? אולי האומץ הזה בא בגלל שפרס עדיין אין אמצעים מסוכנים שיש לאחרים, ולכן הם סבורים בשגגה שהם חסינים או עמידים.
לא תמיד אפשר להסביר לשוגים שהם טועים בלי להדגים את תוצאות הכשלים. בעזרת השוכן במרומים, לא יהייה צורך לוותר על הסכמים ולעבור לשלבים הבאים. חלילה, אם במקרה האיראנים באמת אובדניים, יתכן שאללה ירחם על נשמותיהם החוטאות כשהן שיעלו אליו בחלקיקים מאוד קטנים.
אין בעייה עם השמעת הכרזות מטופשות מעל במה רמה בכוונה שהן יסקרנו את הפרהסיה ויתנו למשמיעים קצת גאווה או תחושת עוצמה.
מצד שני, הזכות לפתח אמצעים מסוכנים עדיין לא אומרת שיש להשתמש בה. למעשה, אפשר לשמור על הזכות לעשות מה שבא אבל בפועל להימנע בכל מחיר מצעד אובדני שכזה, שכן הוא יביא כלייה. כמו רוב הדברים בחיים, זה רק עניין של בחירה.
קישור למאמר ב-N12.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.