מי שצובע נחשב צבוע?
והרי שאלה שהתשובה לה כנראה ברורה. קוראים לדברים מסובכים כאלה- כשהתשובה נמצאת בגוף הקושיה.
האם מי שמכזב ומתחזה לכשר צחור בעודו בעצם עבריין נכלולי, נאשם פלילי ובוגד סדרתי הוא אדם שמתנהג באופן תרבותי, נימוסי, מוסרי וחוקי?
ציטוט:
כל צבעי נתנניהו.
ראש הממשלה הפתיע אתמול עם גוון שיער שחור-אפרפר כהה, וגרם לנו לחזור לכל הגוונים שעיטרו את פדחתו בשנים האחרונות. צפו, הצביעו, השפיעו ושתפו – מהו הגוון המתאים ביותר למנהיגנו.
עד כאן ציטוט.
יתכן שמי שצובע את שערו ובוגד בכל נשותיו, ולכאורה גם בעמו, הוא צבוע שלא מכבד את שבועתו?
כמובן שהתשובה לסוגיה נמצאת בשאלה, שכן מי שמתחזה, משקר ומתייפה בדרך כלל לא מגלה ביושר מה הוא בעצם רוצה. למרבה המזל, מערכת החוק במדינה תעמיד את הנאשם מול המציאות המרה, וכנראה שתבוא לו בושה שקצת קלון עימה, שלא לדבר על הישיבה הממושכת במתקן כליאה לאחר ההרשעה על חשבון הפרהסיה, זו שמספיק סבלה עד שנפטרה מהכנופייה העבריינית והעומד בראשה.
העובדה שראש הכנופייה לא רק מחליף נשים, יעדים מוצהרים וכיוונים שהובטחו לחברים אלא גם צובע בשיער גוונים כנראה מעידה על רצון להראות זך, מרשים ותמים. למרבה הצער במציאות לא כך הם פני הדברים. עובדה היא שכבר יש כנגד העבריין הצבוע שתי ועדות חקירה והוא גם מסובך בשלל אישומים פליליים.
בסוף ההצגה השחקנים הרצוצים והסחוטים מנגבים את הפנים, מסירים את הגוונים וחוזרים להיות אומנים. אצל פוליטיקאים הסרת המסיכה לפעמים מסתיימת מאחורי סורגים, והתחפושת בתפקיד החדש לא מאוד מרשימה את הצופות והצופים.
קישור למאמר בהארץ.
ניתן להגיב למאמר הזה בתחתית העמוד, בצורה מכובדת ובהתאם למדיניות האתר.
